הפצות בימ"ש מנהלי - פסקדין

• 1.                    לפני בקשה להארכת מועד להגשת ערר על הכרזה על אדמות מדינה, וכן בקשה לסעד זמני שתמנע ביצוע עבודות במקרקעין על ידי כל גוף,  לרבות המשיבה 2.

• 2.                   הבקשה נוגעת לאדמות הכפר דורא  (גוש 52,  חלקה 55),  בנפת חברון.

• 3.                   הבקשה הוגשה ביום  29/7/08  (ב"ש  74/08).

• 4.                   המשיבה 2,  שצורפה להליך לאחר שנפתח,  טוענת לזכויות במקרקעין נשוא הערר,  כמי שמפעילה מחצבה בשטח סמוך וקבלה בהקצאה מאת המשיב 1  גם את השטח אליו מתיחסים העוררים לצורך הפעלת מחצבה.

• 5.                   העוררות טוענות כי לא היו מודעות ולא יכולות היו להיות מודעות להכרזה על אדמות המדינה,  עד שהחלה המשיבה 2  להרחיב את המחצבה לחלקה שבבעלותן,  וזאת בשנת 2005.

• 6.                   לטענתן של העוררות,  בעקבות פעולות המשיבה 2  בשטח,  פנו העוררות לבית המשפט הגבוה לצדק,  במסגרת בג"ץ  8892/06  אטרש נ' המפקד הצבאי לאזור הגדה המערבית.

• 7.                   ביום  19/9/07  דחה בית המשפט הגבוה לצדק את העתירה,  בפסק דין קצר, אשר לנוכח חשיבותו לענין הערר שבכותרת ולענין הבקשה שלפני,  מן הראוי להביאו במלואו:

"העותרים טוענים כי המחצבה המתנהלת בקרקע הסמוכה לבית חגי התרחבה מכוח ההכרזה על המקרקעין כרכוש ממשלתי גם לשטח שלטענתם הוא חלקה השייכת להם. המשיבים טוענים, בין היתר, כי ההכרזה על הקרקע כרכוש ממשלתי נעשתה לפני שנים רבות עוד בשנת 1982 ולאחר מכן הופקדו תכניות מתאר שייעדו את השטח למחצבה בראשית שנות ה-  90, ובשנת 1994 הופקדה התכנית להרחבה וניתן היה להתנגד לתכנון בעקבות אותה תכנית מופקדת. המחצבה, המשיבה 3, אף טוענת לעצם הזכות במקרקעין הנדונים. הטענות העיקריות של המדינה הן שיהוי וסעד חלופי. לעניין השיהוי טוען בא כוח העותרים כי עד שהחלה המחצבה להתרחב לעבר השטח הנדון לפני שנה, לא ידעו מרשיו כי גם שטח זה היה לרכוש ממשלתי.

יהא המצב אשר יהא, הבירור העובדתי בסוגיה זו לא יוכל להתקיים במסגרת עתירה לפנינו. בפני העותרים פתוחה הדרך לנסות ולבקש הארכת מועד לעניין הגשת ערר על ההכרזה כרכוש ממשלתי, או כהצעת בא כוח המדינה, לפנות ולבקש את תיחום החלקה שטוענים לה תוך הגשת בקשה לרישום ראשון. אשר לפנייה לועדת הערר, הועדה תבחן את שאלת השיהוי או ההתיישנות. מכל מקום בכל הנוגע לטענות הקניניות שהן לב העתירה, אין בית משפט זה הפורום המתאים לבדיקת הטענות ועל העותרים לנסות את דרך הסעדים החלופיים.

העתירה נדחית."

• 8.                   כאמור,  הבקשה להארכת מועד הוגשה כמעט שנה לאחר מתן פסק דינו של בית המשפט הגבוה לצדק,  ביום  29/7/08, ועל אף שהמשיבה 2  היתה צד להליכים בבג"ץ,  לא צורפה המשיבה 2  לערר בעת הגשתו.

• 9.                   טרם נעמוד על הבקשה ועל טענות הצדדים במסגרתה, מן הראוי להזכיר בקצרה את השתלשלות הדיונית עד כה.

ההשתלשלות הדיונית

• 10.               כאמור לעיל,  הערר שבכותרת הוגש ביום  29/7/08,  יחד עם בקשה להארכת מועד להגשתו; הבקשה נסמכה על אישור מיסוי מקרקעין (מאליה)  ועל רישומי מרשם מקרקעין (טאבו)  תורכיים,  על שם שלוש העוררות,  אשר על פיהן באה לידן חלקת המקרקעין בדרך של ירושה;  הבקשה לא נתמכה בתצהיר.

• 11.               ביום  30/7/08  הורה נגיד ועדות העררים כי עמדת המשיב 1  תוגש עד ליום  1/9/08.

• 12.               ביום  20/1/09  הגישה המשיבה 2  בקשה להצטרף לערר,  בשל הענין שיש לה בתוצאותיו.

• 13.               ביום  15/6/09  הורה נגיד ועדות העררים,  כי המשיב 1 יגיש את תגובתו לערר עד ליום  12/7/09,  ועד למועד זה יגישו הצדדים גם את תגובתם לבקשת המשיבה 2  להצטרף לערר;  הערר נקבע לדיון ליום  15/7/09.

• 14.               ביום  8/7/09 בקשו העוררות לדחות את מועד הדיון,  ונגיד ועדות העררים הורה כי הדיון יתקים ביום  5/8/09.

• 15.               ביום  13/7/09  התקבלה תגובת המשיב 1,  אשר גרס כי יש להורות על צירוף המשיבה 2  כצד להליך.